מהדורה אחרונה – הבלוג

מאין התחילה הבנייה החופשית?
שאלה זו העסיקה ומעסיקה את מוחותיהם של היסטוריונים, בונים ולא בונים, במשך שנים ארוכות.
אגדות רבות קיימות לגבי מורשת הבנייה וחלק גדול מאגדות אלו נקשר בעבותות כה רבות לשורשים ההיסטוריים עד כי לעיתים קשה מאוד להפריד ביניהם ולראות את האמת הממתינה כמו עורק זהב, להיחשף לאור השמש.
במאמר קצר זה ננסה לעקוב אחרי השביל הפתלתל תוך שאנו נעזרים רק בדברים היודעים כיום לאחר עשרות שנים של מחקר.

מקובל היום שמסדר הבונים החופשים הינו צאצא ישיר של גילדות הבונים של ימי הביניים.
באותה התקופה הגילדה הייתה המבנה החזק ביותר עבור המקצועות השונים. הגילדה סיפקה עבודה, ביטחון, חברה וחינוך.
בכדי לשמור על כוחה של הגילדה, אנשי המקצוע היו נשבעים לסודיות ואת הסודות הללו היו מעבירים אך ורק לחניך שהיה מצטרף אליהם לאחר שהוכיח שהוא אדם חופשי, בריא ובגיל המתאים – סודיות זו קיימת גם היום בבנייה החופשית וגם הפעם בכדי לשמור על רעיונות מסוימים ועל כך במאמר אחר.
הבנייה החופשית, המכונה סמלית, החלה להתפתח במאה ה 17 באזור האיים הבריטיים וזאת לאחר שיותר ויותר אנשים שלא עסקו במלאכה הצטרפו לגילדות הבונים.
מה משך את כל אותם אנשים לעשות את הצעד הזה?
ובכן, מעבר לבנייה עצמה החברותא שהעניקו קבוצות עובדים אלו נודעה למרחוק. לא רק בתחום החברה גרידא כי אם גם בשיחות הפילוסופיות שהיו נהוגות לאחר יום העבודה הארוך.
ככל שעבר הזמן והצורך בבונים הלך וקטן, עם השינויים התרבותיים שהיו כוח ההכרח מהתפתחות ושינויי הזמנים, אך האנשים סרבו לוותר על החברה והרעיונות שהחליפו. הם החליטו להפוך את הבנייה לסמלית תוך שהם עושים שימוש בכלים השונים אשר בידיהם בכדי לתת הסברים – הם יצרו אלגוריות ומטאפורות.
קרוב לוודאי שתהליך קבלת החברים שאינם בונים מעשיים התרחש בסקוטלאנד.

עד לשנת 1717, הקשר בין הלשכות השונות (שכן כך כונו אותן קבוצות חברים בונים מעשיים וסמליים) היה רופף אלא שאז קמו ארבע לשכות בלונדון ויצרו את הלשכה הגדולה הראשונה. הרעיון היה ליצור גוף חברתי גדול יותר ולא הייתה מחשבה קדימה על סמכויות שינתנו לגוף הזה. בשנת 1725 לשכה דומה קמה באירלנד וב 1736 נעשה כדבר בסקוטלנד.
למרות שלא היה זה הרעיון, מהר מאוד החלו דברים להשתנות והלשכה הגדולה הפכה לסמל בעל משמעות אשר לשכות אחרות היו כפופות לו ולשכות חדשות הזדקקו לגושפנקא מצד הלשכה הגדולה הארצית בכדי להתקיים ולהיות חלק מהמעגל החברתי שהלך וגדל.
אלא שהדברים לא נעו על מי מנוחות ולא עבר זמן רב לני שגוף מתמודד גדול קם והכריזה על עצמה בתור "הלשכה הגדולה הקדמונית".
הסיבה לכך שהגוף קם הוא המעבר בין לשכות מעשיות לסמליות שנעשו בכפוף לתקנון וחוקה שנכתבו ע"י פוינה ואנדרסון, שני בונים מכובדים שתרמו רבות להתפתחות הבנייה.
חלק מהאחים חששו לגורל החובות הישנים והמסורת והחליטו להקים את הגוף שייצג אותם.
ללשכת הקדמונים נכתב ספר חוקה אחר של לורנס דרמוט.
האיחוד של שתי הלשכות הגדולות התרחש בשנת 1813 ואז נקבע חוקה אחת וספר תקנות אחד.
אנדרסון, אגב, עשה לילות כימים בכדי להשיג כל כתב עתיק, כל תעודה וכל פריט אחר שיעזור בחקירת עומקיה ומקורותיה של הבנייה. עד כשנתיים לפני מותו עבד על החוקה החדשה אותה הציג לפני הלשכה וזו אושרה.

לארץ הגיעו הלשכות עם הגעתם של זרים לאורך ההיסטוריה אשר היו בונים חופשים וביקשו להמשיך ולעבוד גם בארץ. צרפת, גרמניה, סקוטלנד, אנגליה ומצריים העניקו צ'רטרים ללשכות שונות.
ההפרדה והכאוס ששרו כאן מבחינת מספר הלשכות הריבוניות שחלשו על לשכות מקומיות הסתיים בשנת 1953 עם הקמתה של הלשכה הגדולה לישראל אשר קיבלה את הצ'רטר שלה מסקוטלאנד.
כיום אדם המבקש להיכנס בסוד הבנייה החופשית חייב להיות בן למעלה מ 21, בריא בגופו ובנפשו ושאין לו עבר פלילי אשר מאמין בכוח עליון – אין חשיבות לדת ממנה מגיע המועמד, בני כל הדתות מבורכים בשערי הבנייה.
לאחר תקופה של היכרות ולאחר הגשת הבקשה עובר המועמד שאלון הנעשה ע"י אחים שמונו ע"י הלשכה אליה יצטרף ואלו צריכים לקבוע שהמועמד מעוניין להצטרף מתוך רצון אמיתי שלו ושאין הוא מונע ע"י תאוות בצע, רצון לכוח או כל רעיון אחר שלמעשה יהפוך אותו לגורם שיפר את ההרמוניה.
פוליטיקה ודת הם שני נושאים שאין להם מקום בדיונים בתוך הלשכה, גם זאת בכדי לשמור על ההרמוניה.

סקירה זו היא לא יותר מחודו של קצה המזלג אך אני מקווה שיש כאן מספיק בכדי להמשיך במאמרים הבאים בהם ניגע עמוק יותר בשורשים, נציג מספר מיתוסים, נסביר מה סודי ומה לא בבנייה ועוד.

שוב, שאלות יתקבלו בברכה.
זיו

פוסטים וטורים שאולי יעניינו אותך

• הבנייה החופשית 101 – אז מה עושים הבונים?
• דג רובוט
• הוכחה ניצחת להתחממות גלובלית – סקסי
• מופע השוליים של קיטרו #21