במאמר הקודם ציינתי שהבנייה החופשית החלה את דרכה מאוסף של לשכות אשר בנקודה מסוימת הרגישו שהם רוצים לעשות יותר ושהם זקוקים לכוח הנובע ממספרים.
בניגוד לארגונים ומסדרים אחרים בהם יש רעיון וסביבו מתגבש גרעין אנשים שהולכים ויוצרים ענפים נוספים בכדי לממש את הרעיון, הבנייה נבנתה בצורה הפוכה – ראשית היו הלשכות הקטנות שהחליטו להתגבש וליצור משהו גדול יותר.
יצירת הלשכה הגדולה לא הייתה אמורה להעניק שליטה לגורם כזה או אחר אלא ליצור גוף שיתאם פעולות, שיעניק נופך רשמי יותר לבנייה כולה – רעיון זה יצא לפועל בצורה נפלאה.
לפני שנכנס לתפקיד הלשכה הגדולה האחריות שהיא נושאת על עצמה ופעולות שהיא מבצעת כדאי שנבין קצת את ההיררכיה ברמת המיקרו.
ראשית לשכה אינה מקום, הלשכה היא גוף האנשים המרכיב אותה. בכדי להקים לשכה של בונים חופשים יש צורך בשבעה אנשים: נשיא, מפקח ראשון, מפקח שני, מדריך ראשון, מדריך שני, שומר ושוער (לגבי מהות תפקידם של כל אחד מאלו נכנס במאמר נפרד). כמובן שלשכה בנויה מיותר אנשים אך שבע אלו מחויבים בכדי שהלשכה תוכל לקום ובכדי שתוכל לפעול באופן סדיר.
היכל הבונים (אשר בתל אביב נמצא צמוד לבית המשפט) משמש לשכות רבות. לכל לשכה יום בחודש (לעיתים יומיים) בהם היא פועלת. כאשר לשכה מתכנסת היא פועלת באותו ההיכל בו פועלות לשכות אחרות ומשתמשת באותם הרהיטים וכ"ו.
כל בונה חופשי שייך ללשכה שהיא לשכת האם שלו בה הוא קודש ומשם הוא יכול לאחר מכן לעבור ללשכות אחרות (כי עבר דירה, כי מצא שיש לו יותר במשותף עם אחים בלשכה אחרת, כי לוח הזמנים שלו מאלץ אותו, כי בא לו) או להצטרף ללשכות אחרות ולעבוד כאח מן המניין גם בלשכת האם שלו וגם בלשכות אחרות.
המחויבות של כל אח היא לבנייה ככלל ולאחיו, נאמנותו ללשכת האם שלו נובעת מתוך רגש אשר מפעם בו לאחר שבה עבר את תהליך הקבלה וההתקדמות.
אח חייב להופיע ללשכה בה הוא פועל כאח מן המניין, הוא רשאי להופיע בלשכות אחרות באם הוא מעוניין וזאת לאחר שהודיע על בואו – דבר זה נכון לגבי לשכות בארץ ובעולם.
אם אח שייך למספר לשכות הוא מחויב להופיע לכל מפגש של כל אחת ואחת מן הלשכות אליהן הוא משויך.
כל אח המן המניין בדרגת רב בונה (הדרגה השלישית בבנייה החופשית וגם על כך במאמר נפרד) רשאי להתמודד ולהצביע לתפקידים השונים. בתפקיד מכהן האח במהלך שנה אחת כאשר לעיתים, אם לדעת הרוב ביצע האח את עבודתו בצורה מבריקה, ניתנת האפשרות שיכהן שוב – לרוב מדובר בנשיאים.
אחת לשנתיים נבחרים גם בונים לתפקידים בלשכה הגדולה.
כל נשיא לשעבר או נשיא מכהן או אח שזכה לתואר כבוד הינו חבר בלשכה הגדולה ורק הם יכולים להצביע ולהיבחר לתפקידים בה, גם כאן ישנם שבעה תפקידים עיקריים שיש למלא.
כך יכול להיות שנשיא לשכה אחת יכהן כשוער גדול בלשכה הגדולה, נשיא אחר יהיה מפקח שני גדול בלשכה הגדולה וכ"ו.
כאשר בוחנים את התפקידים חשוב לציין שאין היררכיה אמיתית של התקדמות ולמרות שנהוג שנשיא יפעל לפני כן בכל אחד ואחד מהתפקידים אין זה מחויב. אין זו ירידה מכבודו של נשיא כשאר הוא מכהן כשוער בלשכה הגדולה, להיפך, זהו תפקיד ראוי וחשוב שיש בו הרבה כבוד.
הלשכה הגדולה פועלת כמו כל לשכה אחרת, נפגשת לעבודות (עבודה הינה המינוח למפגש החודשי של כל לשכה) חודשיות ונוהגת באותה טקסיות של הלשכות הכפופות לה.
תפקיד הלשכה הגדולה הוא בראש ובראשונה לאגד את כל הלשכות הפועלות תחתיה. לא יכולה להתקיים לשכה ללא צ'רטר אשר יינתן לה מהלשכה הגדולה. לשכות שעובדות בצורה כזו אינן מוכרות ע"י שאר הלשכות והאחרים, הן אינן פועלות בהיכל הרגיל אלא במקום פרטי אחר ואין להן ייצוג רשמי מול לשכות גדולות אחרות בעולם.
השלכה הגדולה אחראית לגשר בין הבונים לבין המדינה בה היא פועלת. היא זו שמשלמת את שכר הדירה על ההיכל, דואגת להעביר רישומים וכל דין אחר. בלשכה הגדולה יכול אח לקבל דרכון אשר ישמש אותו להוכחה כאשר יגיע לארץ אחרת בה ירצה להשתתף בעבודה (כמובן שעליו ראשית להודיע על בואו ועל רצונו להשתתף, להציג את המסמך ואז יקבל הזמנה איתה יוכל לבוא).
בכל שנה משלמים האחים מיסים שונים שנועדו לקרן צדקה, ביטוח חיים, מיסי רישום ושכר דירה. חלק מהסכום מועבר ללשכה הגדולה שכן היא זו שעושה את התשלומים השוטפים עבור כל הלשכות יחד (שכר הדירה הוא דוגמה טובה וחשובה).
כל דיווח שנתי של הגזבר והמזכיר מועברים גם הם אל הלשכה הגדולה בכדי לנהל רישום נכון ותקין.
בכל בעיה שיש לאח הוא פונה ללשכתו, לנשיאו או לאחד נשואי המשרה ואלו – באם אין להם תשובה – צריכים להעביר את הדברים הלאה וזאת כחלק מאחריותם לאותו האח ולא בשל חשש מ"עקיפת סמכות".
הלשכה הגדולה מייצגת את הלשכות אשר בתחומה מול לשכות גדולות אחרות בעולם. מפגשים בין לאומיים נערכים כל הזמן בהם רעיונות מוחלפים, מידע והתנסויות. מחקרים שנעשים ע"י לשכות מחקר עולמיות מועבר גם הוא דרך הלשכה הגדולה ומגיע ללשכות הבנות.
חשוב לציין שאין לשכה בין לאומית האחראית על כל הלשכות הגדולות. בעבר נעשו מספר ניסיונות של תאום שכזה אך הדבר כשל מסיבות שונות. הלשכה הגדולה של אנגליה היא הותיקה והמוכרת ביותר ורבים פועלים תחת הנחיות אשר היא מספקת אך זאת בעיקר מתוך כבוד. בנוסף ישנו את גורם ההכרה אשר כן משפיע על התנהלות מסוימת. הלשכה הגדולה של ישראל לא תכיר בלשכות שאינן מוכרות ע"י הלשכה הגדולה של אנגליה למשל (כך גם הלשכה הגדולה של סקוטלנד אשר הצ'רטר הראשוני שלה ניתן לה מאנגליה) שכן היא תסתכן באי הכרה מצד הלשכה ומצד לשכות אחרות.
בכדי שלשכה גדולה תקום היא חייבת לקבל צ'רטר מלשכה גדולה אחרת, צ'רטר זה לא יכול להילקח, הוא סמלי ונועד להראות שהלשכה הזו מכירה בלשכה החדשה. לאחר טקס ההקמה והקידושין של הלשכות הללו הן שוות בערכן לכל לשכה גדולה אחרת בעולם ויש להם את אותן הסמכויות ואין הן צריכות להעביר דין וחשבון גם לא ללשכה שהעניקה לה את הצ'רטר.
הלשכה הגדולה של ישראל, אגב, קיבלה את הצ'רטר שלה מסקוטלנד.
אחים מלשכות שאינן מוכרות, שאין להן לשכה גדולה שהעניקה להן צ'רטר, לא יכולים להשתתף בעבודות של לשכות אחרות ולהיפך (כלומר אח מלשכה מוכרת אסור לו לעבוד בלשכה לא מוכרת). ב 90% מהזמן בונה יעזור לבונה אחר גם כאשר לשכותיהן אינן מכירות האחת בשנייה אך כאשר הדבר מגיע לעבודת לשכה דרכיהם ייפרדו.
קרה בעבר שאח הגיע לארץ אחרת ונתקל בבית המלון באחים אשר הזמינו אותו לעבודה שהתרחשה באותו הערב. כאשר הגיע האח ללשכה גילה שזו לשכה שאינה מוכרת ע"י לשכתו, התנצל ויצא – רק בכדי להיפגש עם האחים לאחר מכן ולהמשיך וליהנות, לשוחח ולצחוק.
שוב, כל שאלה תתקבל בברכה ואשתדל לענות עליה כמיטב יכולתי.
זיו
פרסם תגובה