מהדורה אחרונה – הבלוג

יצירת הלשכה הגדולה לא הייתה אמורה להעניק שליטה לגורם כזה או אחר אלא ליצור גוף מתאם אשר ראשית תפקידו היה לגבש את האירועים החברתיים הגדולים של הלשכות, לאפשר לאלו להתקיים כלכלית. אולם, מאוחר יותר, הלשכה הגדולה קיבלה לידיה אחריות רבה וסמכויות והפכה לסמל שהעניק נופך רשמי יותר לבנייה כולה – רעיון זה יצא לפועל בצורה נפלאה.
לפני שנסביר את תפקיד הלשכה הגדולה, האחריות שהיא נושאת על עצמה ופעולות שהיא מבצעת כדאי שנבין קצת את ההיררכיה ברמת הלשכות שתחת חסותה.

ראשית לשכה אינה מקום, אלא גוף אנשים. בכדי להקים לשכה של בונים חופשים יש צורך בשבעה אנשים, אשר ישאו את התפקידים הבאים: נשיא, מפקח ראשון, מפקח שני, מדריך ראשון, מדריך שני, שומר ושוער (לגבי מהות תפקידם של כל אחד מאלו נכנס במאמר נפרד). בלשכה פעילה יש יותר משבעה אנשים, אל אלו מחויבים ברמה החוקית והמסורתית לקיומה התקין.
היכל הבונים (אשר בארץ נמצא בתל אביב צמוד לבית המשפט) משמש לשכות רבות. לכל לשכה יום בחודש (לפחות) בהם היא נפגשת ופועלת. כאשר לשכה מתכנסת היא מבצעת את טקסיה, באותו ההיכל בו פועלות לשכות אחרות, משתמשת באותם הרהיטים וכדומה.
כל בונה חופשי שייך ללשכה שהיא לשכת האם שלו, בה הוא קודש ומשם הוא יכול לאחר מכן לעבור ללשכות אחרות (כי עבר דירה, כי מצא שיש לו יותר במשותף עם אחים בלשכה אחרת, כי לוח הזמנים שלו מאלץ אותו, כי זה רצונו) או להצטרף ללשכות אחרות ולעבוד כאח מן המניין גם בלשכת האם שלו וגם בלשכות אחרות.
המחויבות של כל אח היא לבנייה ככלל ולאחיו, נאמנותו ללשכת האם שלו נובעת מתוך רגש אשר מפעם בו לאחר שבה עבר את תהליך ההתקדשות ואולי אף ההתקדמות.
אח חייב להופיע ללשכה בה הוא פועל כאח מן המניין, הוא רשאי להופיע בלשכות אחרות באם הוא מעוניין וזאת לאחר שהודיע על בואו – דבר זה נכון לגבי לשכות בארץ ובעולם.
אם אח שייך למספר לשכות הוא מחויב להופיע לכל מפגש של כל אחת ואחת מן הלשכות אליהן הוא משויך.
כל אח המן המניין בדרגת רב בונה (הדרגה השלישית בבנייה החופשית וגם על כך במאמר נפרד) רשאי להתמודד ולהצביע לתפקידים השונים. בתפקיד מכהן האח במהלך שנתיים, נכון להיום. אולם לעיתים, משהציג אח, יכולת יוצאת מהכלל בתפקיד הנשיאות, ניתנת לו האפשרות לכהן שוב – לרוב מדובר בנשיאים.
כל נשיא של לשכה, רשאי להצטרף ללשכה הגדולה ולהתמודד לתפקידים בה.
מבנה הלשכה הגדולה זהה למבנה הלשכות עליהן היא אחראית. גם בה, שבעה תפקידים עיקריים בלעדיהם לא יכולה להתקיים לשכה.

כאשר בוחנים את התפקידים חשוב לציין שאין היררכיה אמיתית של התקדמות, ולמרות שנכון יהיה אם נשיא יכהן לפני כן בכל אחד ואחד מהתפקידים אין זה מחויב, ובמציאות, התקנון דורש שאח יכהן כתפקיד של מדריך ומזכיר ולאחריהם יוכל להתמודד לנשיאות (כלומר לאחר 4 שנות כהונה בתפקידים האחרים).
הלשכה הגדולה פועלת כמו כל לשכה אחרת, נפגשת לעבודות (עבודה הינה המינוח למפגש החודשי של כל לשכה) חודשיות ונוהגת באותה טקסיות של הלשכות הכפופות לה.
תפקיד הלשכה הגדולה הוא בראש ובראשונה לאגד את כל הלשכות הפועלות תחתיה. לא יכולה להתקיים לשכה ללא צ’רטר אשר יינתן לה מהלשכה הגדולה. לשכות שעובדות בצורה כזו אינן מוכרות ע”י שאר הלשכות והאחים, הן אינן פועלות בהיכל הרגיל אלא במקום פרטי אחר ואין להן ייצוג רשמי מול לשכות גדולות אחרות בעולם.
הלשכה הגדולה אחראית לגשר בין הבונים לבין המדינה בה היא פועלת. היא זו שמשלמת את שכר הדירה על ההיכל, דואגת להעביר רישומים וכל דין אחר. בלשכה הגדולה יכול אח לקבל דרכון אשר ישמש אותו להוכחה כאשר יגיע לארץ אחרת בה ירצה להשתתף בעבודה (כמובן שעליו ראשית להודיע על בואו ועל רצונו להשתתף, להציג את המסמך ואז יקבל הזמנה איתה יוכל לבוא).
בכל שנה משלמים האחים מיסים שונים שנועדו לקרן צדקה, ביטוח חיים, מיסי רישום ושכר דירה. חלק מהסכום מועבר ללשכה הגדולה שכן היא זו שעושה את התשלומים השוטפים עבור כל הלשכות יחד (שכר הדירה הוא דוגמה טובה וחשובה).
כל דיווח שנתי של הגזבר והמזכיר מועברים גם הם אל הלשכה הגדולה בכדי לנהל רישום נכון ותקין.
בכל בעיה שיש לאח הוא פונה ללשכתו, לנשיאו או לאחד מנושאי המשרה ואלו – באם אין להם תשובה – צריכים להעביר את הדברים הלאה וזאת כחלק מאחריותם לאותו האח ולא בשל חשש מ”עקיפת סמכות".
תפקיד חשוב נוסף שיש ללשכה הגדולה, הוא ייצוג הלשכות המקומיות מול לשכות גדולות אחרות בעולם. מפגשים בין לאומיים נערכים כל הזמן בהם מוחלפים רעיונות, מידע והתנסויות. מחקרים שנעשים ע”י לשכות מחקר עולמיות מועבר גם הוא דרך הלשכה הגדולה ומגיע ללשכות הבנות.
חשוב לציין שאין לשכה בין לאומית האחראית על כל הלשכות הגדולות. בעבר נעשו מספר ניסיונות של תאום שכזה אך הדבר כשל מסיבות שונות. הלשכה הגדולה של אנגליה היא הותיקה והמוכרת ביותר ורבים פועלים תחת הנחיות אשר היא מספקת אך זאת בעיקר מתוך כבוד. בנוסף ישנו גורם ההכרה אשר כן משפיע על התנהלות מסוימת.
הלשכה הגדולה של ישראל לא תכיר בלשכות שאינן מוכרות ע”י הלשכה הגדולה של אנגליה למשל (כך גם הלשכה הגדולה של סקוטלנד אשר הצ’רטר הראשוני שלה ניתן לה מאנגליה) שכן היא תסתכן באי הכרה מצד הלשכה ומצד לשכות אחרות.
בכדי שלשכה גדולה תקום היא חייבת לקבל צ’רטר מלשכה גדולה אחרת, צ’רטר זה לא יכול להילקח, הוא סמלי ונועד להראות שהלשכה הזו מכירה בלשכה החדשה. לאחר טקס ההקמה והקידושין של
הלשכות הללו הן שוות בערכן לכל לשכה גדולה אחרת בעולם ויש להן את אותן הסמכויות ואין הן צריכות להעביר דין וחשבון גם לא ללשכה שהעניקה לה את הצ’רטר.
אחים מלשכות שאינן מוכרות, שאין להן לשכה גדולה שהעניקה להן צ’רטר, לא יכולים להשתתף בעבודות של לשכות אחרות ולהיפך (כלומר אח מלשכה מוכרת אסור לו לעבוד בלשכה לא מוכרת). ב 90% מהזמן בונה יעזור לבונה אחר גם כאשר לשכותיהן אינן מכירות האחת בשנייה אך כאשר הדבר מגיע לעבודת לשכה דרכיהם ייפרדו.
קרה בעבר שאח הגיע לארץ אחרת, ונתקל בבית המלון באחים אשר הזמינו אותו לעבודה שהתרחשה באותו הערב. כאשר הגיע האח ללשכה גילה שזו לשכה שאינה מוכרת ע”י לשכתו, התנצל ויצא – רק בכדי להיפגש עם האחים לאחר מכן ולהמשיך וליהנות, לשוחח ולצחוק.
אשמח לענות על שאלות שהתעוררו, בתגובות כאן, או באימייל פרטי.