עמידה בפני קהל, בין אם קבוצה קטנה של אנשים מקורבים או אצטדיון של אלפי זרים, יכולה להיות מטלה לא קלה ולעתים, לחלק מהאנשים, מדובר בסיוט ממנו לא ניתן להתעורר.
כולנו מכירים את הטיפ, המשונה משהו, לדמיין את הקהל עירום וכך לזכות בשליטה חזרה ולדבר/להופיע ללא בעיה. בינינו, למי עובדת השיטה הזו?
אז מה עושים אם אתם צריכים לשאת דברים בפני אנשים? כיצד מתכוננים לנאום או להרצאה? אילו דרכים קיימות שיכולות לעזור לכל אחד – תלמיד הקורא חיבור בפני כיתה או מנכ"ל העומד בפני חבר בעלי המניות -לעמוד איתן ולדבר?

באנשים רבים טבוע החשש שבעמידה בפני קהל. הגורמים לחשש הזה נטועים במגוון סיבות, אם למנות חלק מהן:
• אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שנאום בפני קהל הוא דבר מלחיץ
• אנחנו נמצאים תחת הרושם שחייבים להיות מבריקים או שאין טעם לדבר
• אנחנו מרגישים שאנחנו חשופים
• אנחנו חוששים שישימו אותנו ללעג
• אנחנו חוששים שאנשים יהיו מלאי ביקורת כלפינו כפי שאנחנו כלפי עצמנו (או כלפי אחרים)
• אנחנו חושבים על נואם שהשאיר עלינו רושם ומנסים ליצור השוואה בינינו (ונכשלים)
• אנחנו לא מרגישים מוכנים
מהיכן מגיעות החששות הללו?
התשובה הראשונה, אך לאיו דווקא הראשית, היא שלרוב התפיסות המוטעות האלו הגיעו מהחינוך בבית. במשך שנים לימדו הורים את ילדיהם שהעולם הוא מקום קשה (כסף מרוויחים רק מעבודה קשה), שאי אפשר לבטוח באנשים (אם מישהו מציע לכם סוכריה ברחוב תברחו), שאין דבר כזה חבר אמת (חברים יש רק באגד), שרק מתי מעט הם בעלי הסגולה לגדולה (מי אתה חושב שאתה, איינשטיין).
סיבה נוספת היא שמערכת החינוך לא מספקת לילדים כלים מספקים כדי שיוכלו לעמוד מול קהל. כאשר כבר מעלים תלמיד להקריא את החיבור שלו בפני הכיתה, הדגש נותר לחלוטין על איכות החיבור ולא הדרך בה הילד הגיש אותו לתלמידים האחרים. באותה נשימה אומר שזהו המקום בו גם התלמידים האחרים לא מקבלים את החינוך שיכול היה להפוך אותם למאזינים טובים (על האזנה אקטיבית במאמר הבאה) או לפחות מנומסים.
בהמשך החברה שלנו דורשת מאתנו להיות מצוינים. אנשים סביבנו שופטים במהירות ובחוסר סובלנות ואנחנו עושים את אותו הדבר. עובדה ידועה היא שאנו שופטים אדם חדש בפחות מדקה (ולכן נאמר, לעולם לא תהייה לך הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשוני טוב). החריפות בה אנו שופטים אחרים, בה אנו שופטים באופן כללי את העולם, הינה השתקפות לדרך בה אנו שופטים את עצמנו והמעגל הזה של היזון חוזר מביא אותנו לחשוב על הדברים הנוראיים ביותר שאנשים יוכלו לומר עלינו אם רק נעז לעמוד ולומר משהו.
סיבה הנוספת היא, שפעמים רבות אנו עומדים מול אנשים וחוששים שאחד מהם מכיר את הנושא עליו אנו רוצים לדבר או אולי יש לו דעה מנומקת והוא בר-סמכא לא פחות מאתנו, ולמרות שהסיטואציה בה הוא יקום ויחל לצעוק עלינו שאנחנו מדברים שטויות נדירה, יש סיכוי שהוא יושב שם בין האנשים ואומר עלינו דברים רעים, או אפילו חושב אותם (אבוי). הפחד הזה משתק, מבלבל אותנו ומונע מאתנו לעמוד מול קהל בצורה נוחה.
אז מה עושים?
הדבר החשוב ביותר שנפנים הוא שעמידה בפני קהל היא דבר קל.
כן, ברור שזה לא פשוט רק לומר את זה לעצמכם, אבל זכרו שהרעיון שעמידה בפני קהל אינה דבר קל, הוטבע בכם בזכות אמירות פשוטות שכאלו ולכן מה הדרך הטובה ביותר לטפל בבעיה מאשר להתחיל מהשורש?
מכאן, נעבור לכלים הקיימים עבור מי שרוצה לעמוד בפני קהל ולדבר ללא חשש ובצורה משכנעת ומשפיעה.
מבנה
כן, יש נוסחת קסם לדרך בה נאום/הרצאה/מצגת יכולות לעבור מכם אל הקהל ואני עומד לחשוף את הסוד בפניכם.
1 הצגת הנושא – נכון, אנשים המגיעים להרצאה אמורים לדעת מדוע הם שם, אבל תתפלאו לגלות (ואולי תשמחו לגלות) שרבים מאלו המגיעים להרצאה (או ישיבה עסקית) לא ממש בקיאים בסדר היום או בחומר עליו עומדים לדבר. אין זה אומר שניתן לזלזל בהכנה לנאום, אך זה בהחלט מספק ביטחון רב יותר לדעת זאת. לכן, הקדישו את תחילת ההרצאה שלכם למבוא.
• הציגו את הנושא ככותרת – פשוט וקל. לא מדובר פה בכותרת סקסית, אחרי הכל האנשים כבר יושבים מולכם, אלא כותרת עניינית.
• ספקו הסבר קצר על הנושא – כמה מילים על הנושא והתחומים הקשורים אליו ואלו שהוא קשור אליהם.
• ספקו הסבר קצר על מה ההרצאה – כל נושא עליו אתם מדברים הוא רחב ועמוק, הסבירו על מה אתם עומדים לדבר ובמה אתם עומדים להתרכז.
2 גוף ההרצאה – זהו החלק בו אתם הכוכבים. בחלק זה אתם עומדים לדבר על הקסם שבנושא, כמה הוא חשוב ומעניין. אתם עומדים לדבר על החשיבות שלו ועל ההשפעות שלו. גוף ההרצאה הוא התוכן שלה, לב ליבה והסיבה לשמה התכנסתם כאן.
• הכינו ציוני דרך – גם אם יש לכם 6 שעות לנאום אתם חייבים להיות ממוקדים אחרת תאבדו את הדרך ואת הקהל שלכם. הכינו לעצמכם כרטיסים ועליהם הנושאים בהם אתם רוצים לדון. עשו שימוש בצבעים ותמונות כדי לחדד את הנקודות האלו ולהפוך אותן למלאות חיים עבורכם.
• אל תכינו את הנאום מראש - זכרו שאתם יודעים על מה אתם מדברים ואם תדברו מהלב, הנאום שלכם יהיה מרתק יותר מאשר אם תקראו אותו מדף. קריאה מטקסט מוכן היא אומנות מפני עצמה ולמרות שכל אדם יכול לעשותה, היא דורשת מיומנות ותרגול.
• אל תתרכזו במצגת, התרכזו בתוכן – אם יש לכם מצגת (ראו סעיף מתאים בהמשך) זכרו שהיא רק כלי עזר, היא לא התוכן. עשו בה שימוש דומה לכרטיסים שהכנתם – היא שם כדי ליצור מיקוד ודרך. המצגת היא המפה להרצאה, היא אינה ההרצאה.
3 אירוע – האירוע הוא אחד החלקים החשובים בכל הרצאה. זהו סיפור המתאר כיצד הנושא בא לידי ביטוי בעולם שלנו, האירוע ממחיז את גוף ההרצאה ולעיתים אף מדגיש אותה.
• האירוע יכול להיות סיפור אישי - אם מדובר בנושא הקשור לפיתוח עצמי, לקחים וכדומה הסיפור חייב להיות אישי. גם אם מדובר בנושא הקשור לעולם המתמטיקה וכיצד למספרים יש השפעה על עולמנו – שוב עדיף שהאירוע יהיה אישי. לאירועים אישיים יש יותר כוח כי אנחנו מלאי רגש כאשר אנחנו מעבירים אותם
• האירוע יכול להיות סיפור חיצוני – אם אין לכם סיפור אישי הקשור לנושא, מצאו סיפור מעניין, משל, אגדה או הגדה המציגים כיצד לנושא יש קשר לעולמנו שלנו. לכל נושא עליו ניתן לדבר יש קשר לחיינו, או לפחות לחיי אלו שבאו לשמוע אתכם.
• האירוע יכול להיות גוף ההרצאה – לא פעם (ובעיקר כאשר יש מעט מאוד זמן) האירוע יהיה גוף ההרצאה. פעמים אחרות האירוע, יהיה שזור בתוך גוף ההרצאה. היו דינאמיים ואם אתם מרגישים שהאירוע צריך לבוא כחלק מגוף ההרצאה עשו זאת. אם אתם מרגישים שהאירוע צריך לפני גוף ההרצאה עשו זאת אבל, לא משנה מה תעשו דאגו שיהיה לכם אירוע לספר עליו.
4 קריאה לפועלה ורווח – החלק האחרון של ההרצאה הוא בן שני חלקים: קריאה לפעולה ורווח.
לא משנה מה הנושא שלכם, תמיד תוכלו למצוא קריאה לפעולה. מדובר בסיכום הדברים אשר יסתיימו תמיד במשפט המבקש מן הקהל לעשות משהו לגבי מה ששמעו. גם אם החומר עליו אתם מדברים הוא אקדמי לחלוטין, כמו לדוגמה משוואות לינאריות הופכיות (אין לי מושג מה זה אומר), עדיין ניתן לסיים ולומר משהו בסגנון:
• "ולכן, לאור כל מה ששמעתם כאן היום, אני קורא לכם להתעמק בחומר וללמוד עוד על התחום".
החלק השני, הרווח, מגיע מייד לאחר מכן ומסביר מדוע כדאי לאנשים לעשות את הפעולה הזו ולכן המשך המשפט אותו נתתי לדוגמה כאן יכול להיות:
• "שכן בתוך שנה התחום ישנה את פני העולם ומי שיכירו, מבוטח לו שישאר בחוד החנית".
מדוע חלק זה קריטי כל כך להרצאה שלכם?
• הוא עוזר לסיים את ההרצאה הם פאנץ' – קריאה לפעולה ורווח מסכמים את ההרצאה בעצמה. הם מלהיבים את האנשים וממקדים מדוע הנושא חשוב כל כך.
• הוא יוצר התלהבות – כאשר אנשים שומעים הרצאה ובסופה ניתנת להם דוגמה ליישום מיידי של מה ששמעו, מתעוררת בהם אנרגיה של עשייה. הם יצאו מההרצאה עם תחושה שכל מה ששמעו לא היה לשווא והנה, יש להם מה לעשות איתו בעולם האמיתי.
הסיום ברור – כאשר יש קריאה לפעולה, ברור שההרצאה הסתיימה, או עומדת להסתיים. פעמים רבות מרצים מסיימים את דבריהם ושותקים והקהל אמור לנחש אם זו הפוגה או שזה הכל – כאשר הדממה הזו יורדת על המאזינים שלכם, סימן שעשיתם משהו לא טוב – קראו לפעולה ותרוויחו את תשואותיהם והכרתם.
בחלק הבא אציג כיצד מתכוננים להרצאה, כיצד בונים מצגת, חשיבותו של הזמן בהכנת הרצאה ועוד.
*אני מתנצל שלא עמדתי בהתחייבות שלי לפרסם שתי כתבות בשבוע, אך אני לא מוותר והאתר אכן יעודכן בצורה כזו בימי שני וחמישי.



תגובות
הפוסט הגיע בזמן מצויין בשבילי, מחכה לחלק הבא
אני מתכוון לתת כמה דוגמאות בכתבה הבאה, אולי נוכל לעשות שימוש בנושא שלך כדגומה.
(ומתי אגב, אולי זה ידרבן אותי לכתוב מהר יותר
)
גם תודה (:
והייתי שמח לשמוע מאנשים שעושים שימוש במה שאני כותב
ספרו על החוויות שלכם, שאלות שיש לכן, רעיונות שאתן רוצות להוסיף, דברים שחשוב לכם לדעת.
העשרת אותי בתובנות חדשות. תודה! מחכה לכתבות הבאות.
כמו שאת רואה, הכתבה השנייה כבר עלתה (http://www.notes.co.il/ziv/30419.asp) והשלישית תעלה ביום חמישי.
לאחר מכן, נעבור לנושאים נוספים.
תודה
ראיתי פעם קטע בסיינפלד על עמידה מול קהל, והוא אמר שנעשה סקר, ומתברר שהפחד הכי גדול של האדם לפי הסקר הוא עמידה מול קהל, ומוות 'זכה' רק למקום השני.
זאת אומרת- בן אדם ממוצע שנמצא בהלוויה יעדיף להיות בתוך הארון מאשר להספיד אותו.
אין לי ממש בעיה לנאום בדרך כלל אבל עוד מעט אני אצטרך לנאום באנגלית על התמכרות לסקס ומה שמפחיד אותי זה שישאלו אותי שאלות אחרי זה ואני לא אדע איך לענות על זה באנגלית כי למרבה הפלא רוב המילים שאני קוראת במאמרים על זה אני לא ממש מכירה ובקושי מצליחה להגות אז איך אפשר להתכונן לשאלות כאלו? פשוט לנחש איזה שאלות עלולים לשאול ולנסח תשובות?
ושוב ברצוני להודות לך. יופי של סדרה, יישר כוח!