(הערה חשובה – פנו אלי באימייל לתת דוגמאות ספציפיות בעזרת נושאים שונים. הדוגמאות האלו יבואו בחלק השלישי והאחרון של הסדרה הזו בשל מגבלת זמן. מי ששלח אימייל דחוף יענה באימייל חזרה)
בחלק הראשון של הכתבה דברנו על מבנה ההרצאה. חשוב לזכור שהמבנה הוא שלד בלבד, לעתים צריכים לשנות אותו, להתאים אותו לאנשים ולמקום וחשוב יותר מכל – לזמן שעומד ברשותכם.
אך לפני שמתאימים את כל המבנה הזה לכל התנאים שציינתי יש משהו חשוב מאוד שחייבים לעבור עליו. זה אולי ישמע אלמנטרי, אבל יש פה כמה דברים חשובים לשים לב אליהם:
דעו על מה אתם מדברים
אנשים רבים מאמינים שאם הם יודעים את החומר, אין להם צורך להתכונן להרצאה. הכנה לנאום היא דבר חשוב. גם מומחים בתחום צריכים להכין רשימות, לבנות מצגות, לסנן ולסגנן את החומר ולהיות בטוחים שבלילה הקודם לא יצא מחקר חדש שהופך על פיו את כל התאוריות השונות עליהם הם עומדים לדבר. הכנה מראש מעניקה שלוות נפש וביטחון, עוזרת להתמקד ומאפשרת באותו הזמן למוח שלכם לחשוב על מה שאתם עומדים לומר ואולי לעלות על כיוונים חדשים שלא חשבתם עליהם לפני כן.
- זכרו שלעולם לא תתבקשו לדבר על נושא שאתם לא מבינים בו – גם אם מדובר בילד בן 10 המקריא את חיבורו בכיתה וגם עם מדובר בכלכלן שאמור לדבר בפני קבוצות סחר, הסיבה שהדובר מוזמן לדבר היא שהנושא קרוב אליו ויש לו מה לומר. איש לא יזמין אתכם לדבר בפני אנשים אם לא כתבתם את החיבור או עבדתם בתחום. אז נשמו עמוק וזכרו שיש סיבה שבכלל קראו לכם.*
- ידע הוא כוח וכוח מביא שלווה – ככל שיהיה לכם יותר מידע על הנושא אתם תגלו שבאופן טבעי יש לכם ביטחון רב יותר לעלות על הבמה ולדבר.
- ההרצאה לעולם לא תעסוק בכל החומר הקשור לנושא – גם אם המומחיות שלכם היא מיצוב מוצר, לעולם לא תצליחו בהרצאה אחת לדבר על כל התחום הזה. הרצאה עוסקת או בסקירה כללית של התחום או בנושא מסוים בתוך התחום. אין טעם להתחיל ולאסוף את כל מה שיש לכם בבית ובמחשב. חשבו על מה אתם עומדים לדבר ובחרו את הספרים הרלוונטיים, המאמרים הקשורים והאתרים הנכונים. ככל שתמעיטו בחומר עזר להכנה להרצאה שלכם תרגישו רגועים יותר כי לא תתמודדו מול ערמות על גבי ערמות של חומרים. הסינון הראשוני הוא הנושא עליו אתם עומדים לדבר.
- בנו לכם מסלול ברור שיגע בכל ציוני הדרך של הנושא – חשבו מה חשוב שאנשים ילמדו מההרצאה שלכם, 4-5 נקודות שאתם רוצים שהם יצאו איתם מההרצאה ויזכרו אותם. בנו את ההרצאה שלכם בצורה כזו שגם אם תסטו בעקבות שאלות או אולי בעקבות מחשבות חדשות שיקפצו לראשכם, עדיין תדעו את מתווה השטח ותוכלו להגיע ליעדים שקבעתם לעצמכם מראש. המסלול הזה יבהיר לכם גם מה צריך להיות במצגת.
- התכוננו מראש, אבל במידה – כאשר אתם מגישים את ההרצאה שלכם, אל תקראו מהנייר. עבודת ההכנה, המצגת שלכם והידע האישי שלכם בנושא הם יותר ממה שתזדקקו לו כדי לתת הרצאה מעולה. באותה מידה, אל תערכו עשרות חזרות מול המראה. אולי אתם אנשים שזקוקים לחזרות, אבל ערכו אותם במידה. חזרה רבה מידי על החומר תביא אתכם להפוך לאוטומטים וכאשר תעמדו על הבמה אתם תראו לא טבעיים ותצרו ניכור. אל תהפכו להיות ההרצאה, הכירו את החומר כדי שתוכלו לתת הרצאה.
- אהבו את מה שאתם עושים – חשוב יותר מכל דבר אחר היא התשוקה, האהבה למה שאתם עושים. לרוע המזל, זה הדבר היחיד שאני לא יכול ללמד אתכם לעשות. אם אתם מלאי תשוקה לנושא, ההתלהבות שלכם תדביק את הקהל. אם אתם שונאים את מה שאתם עושים… ובכן, התעלמו מהנקודה הקודמת וערכו חזרות על גבי חזרות עד שתצליחו לזייף את מה שהתשוקה האמיתית תספק לאחרים.
* יש זמנים בהם אתם מתבקשים לעלות ולדבר על דברים שאין לכם מושג בהם. זה יכול לקרות כאשר אתם מרמים את עצמכם ואחרים. אלו מקרים נדירים אבל כבר היו מקרים מעולם בהם אדם שלא יודע דבר הצליח לרמות את דרכו לעמדות חשובות. אם זה המצב שלכם, המאמרים האלו אינם בשבילכם. ראשית רכשו הגינות וכנות ואז תחזרו לפה 
זמנים
דאגו תמיד לדעת כמה זמן עומד לרשותכם
מספרים על ווינסטון צ'רצ'יל שהיה נואם בחסד. באחת הפעמים בה הוזמן לנאום ביקש האיש לדעת כמה זמן עומד לרשותו. האירוע המדובר עמד להתקיים בעוד מספר חודשים והמארגנים לא מיהרו לתת תשובה. לאחר מספר שבועות חזר וביקש צ'רצ'יל פרטים לגבי כמות הזמן שהוא אמור לדבר בה ושוב לא קיבל תשובה. לבסוף שאל פעם שלישית וביקש לדעת מייד או שלא יוכל להופיע. המארגנים הביטו בו בפליאה ותהו לגבי הסיבה שצ'רצ'יל צריך לדעת כמה זמן עומד לרשותו, הרי האיש יכול היה לעמוד לפתע בכל אירוע ולשאת דברים. כתשובה צ'רצ'יל ענה שאם יאמרו לו שיש לו את כל הזמן שבעולם, הוא לא זקוק להכנה. אם יאמרו לו שיש לו שעתיים הוא יתכונן כמחצית השעה ואילו יאמרו לו שיש לו רק 2 דקות, הוא יזדקק לכמה ימים של הכנה.
צ'רצ'יל ידע שכאשר אנחנו מעוניינים להעביר מסר ויש לנו מגבלת זמן עלינו להיות ממוקדים. לדעת בוודאות באילו מילים להשתמש ושמור על הקצב הנכון ביותר. 2 דקות הן מספיק זמן כדי להעביר מסר ולגרום לאנשים לצאת לפעולה, אבל אם לא תהיו ממוקדים ב-2 הדקות הללו, תאבדו את הקהל שלכם והמסר שלכם יתפוגג.
- זמן הוא הגורם החשוב ביותר בהכנת נאום – אין זה משנה מה הנושא עליו אתם עומדים לדבר, אם לא תדעו כמה זמן עומד לרשותכם לעולם לא תוכלו להתכונן כראוי, לא תוכלו לדעת באילו נקודות להתמקד ועל אילו לוותר. ליטוש ההרצאה יכולה להיעשות רק כאשר תדעו מה יכול להישאר ומה צריך להוציא.
- צרו סדר עדיפויות – בשלב הכנת החומר יצרנו ציוני דרך דרכם אנו רוצים לעבור, השלב הבא הוא להביט בנקודות הציון הללו ולשאול א) האם אנחנו יכולים להעביר את כל ההרצאה בזמן שהוקצב לנו? ו-ב) אם לא, אילו ציוני דרך ניתן להוריד, מבלי לאבד את הדרך?
- השאירו לעצמכם זמן לפתח דיון – כל עוד לא מדובר בנאום של 2 דקות, נסו להשאיר מקום לדיון. הדיון יכול לבוא כתוצאה משאלות של הקהל (במידה ואתם מאפשרים שאלות תוך כדי הרצאה) או מתוך רעיונות שעולים במוחכם בזמן שאתם מרצים. אגב, זה המקום לומר שתמיד כדאי להקליט את ההרצאות שלכם (על כך בהמשך) כך שגם אם לא היה לכם זמן לפתח נושא, אבל רעיון קפץ לראשכם, תוכלו לפחות לציין אותו ומאוחר יותר לחזור אליו כשאתם לבד.
- הקציבו לכל חלק במבנה הנאום את הזמן הנדרש – כעת מתחילה העבודה האמתית. אם נביט ברעיון מבנה הנאום אותו הצגתי, נוכל לראות שיש חלקים הדורשים יותר זמן (האירוע, או הצגת הדברים) ויש חלקים שדורשים פחות זמן (קריאה לפעולה לדוגמה). כאשר אתם מייצרים את הנאום שלכם, התאימו את החלקים השונים לזמן שיש לפניכם. ככל שיש ברשותכם פחות זמן, היו קשוחים יותר עם המבנה ועם עצמכם המוציאים לפועל ההרצאה.
מה עושים כאשר יש לכם סדרת הרצאות באותו התחום?
אם נחזור לדוגמת ההרצאה על "מיצוב מוצרים" נוכל לראות כיצד קיימת האפשרות שתתבקשו לתת סדרת הרצאות. כאן יכולים להתרחש כמה דברים, מבחינת זמנים. כל הרצאה יכולה להיות ממוקדת בנושא מסוים ואז אין בעיה, החוקים נשמרים כפי שהצגתי אותם. לחלופין יכול מאוד להיות שתחליטו לחלק את סדרת ההרצאות כך שכל הרצאה תספק חלק מהמבנה של הנושא, שיהיה ההיסטוריה של מיצוב מוצרים.
- הרצאה ראשונה: הצגת הנושא. כעת שיש ברשותכם הרצאה שלמה להציג את הנושא אתם יכולים להרשות לעצמכם לפתח אותו בפני הקהל שלכם, לאזכר הקשרים של הנושא לתחומים אחרים (ההיסטוריה של מיצוב מוצר והפרסום הויראלי באינטרנט לדוגמה).
- ההרצאה השנייה: יכולה להיות גוף ההרצאה, למעשה את גוף ההרצאה ניתן לחלק על יותר מהרצאה אחת, הכל תלוי בכמות החומר שהתבקשתם להעביר. הדבר החשוב הוא לא לבלבל בין נושא לנושא. אם הנושא הראשון הוא ההיסטוריה של מיצוב המוצרים אז ניתן לחלקו על פני כמה הרצאות – תחילת הדרך, מיצוב מוצרים בימי השפל הכלכלי, חברת אפל כממצבת מוצרים מובילים… וכדומה, כאשר כל חלק מהווה מקטע מ-"גוף ההרצאה". לעומת זאת אם עברתם נושא בנו מבנה חדש (הצגת נושא, גוף, אירוע, קריאה לפעולה, רווח). מה שתקבלו יכול להראות כך:
• הרצאה ראשונה – מיצוב מוצרים – היסטוריה – הצגת הנושא
• הרצאה שנייה – מיצוב מוצרים – היסטוריה – תחילת הדרך
• הרצאה שלישית – מיצוב מוצרים – היסטוריה – ימי השפל הכלכלי
• הרצאה רביעית – מיצוב מוצרים – היסטוריה – חברת אפל כממצבת מוצרים מובילים
• הרצאה רביעית – מיצוב מוצרים – היסטוריה – קריאה לפעולה ורווח
• הרצאה חמישית – מיצוב מוצרים – פרקטיקה – הצגת הנושא
• הרצאה שישית – מיצוב מוצרים – פרקטיקה – גוף ההרצאה
• הרצאה שביעית – מיצוב מוצרים – פרקטיקה – קריאה לפעולה ורווח.
שימו לב שאין בסדרת ההרצאות הזו חלק של "אירוע" שכן כל חלק מהנושא יכיל אירוע מתאים כחלק מההרצאה.
בחלק הבא והאחרון נדבר על בניית מצגות טובות תוך ניצול היכולות של התכנות השונות ובלי להפוך את המצגת לעיקר, נספק טיפים כלליים ונציג יוצאים מן הכלל בתחום ההרצאות וכמובן – נספק דוגמאות כמובטח.
