אני אפילו לא יודע איך להגיב להצעה המוטמטמת של איתן כבל להעניש את המשתמטים בכך שתשלל זכותם האזרחית הבסיסית של הבחירה לממשלה.
כבל קרא את היינלין יותר מידי פעמים.
יהונתן כתב פוסט מעניין, לכו לקרוא ולבכות על העתיד.
אני תוהה אם להתחיל את תכנון הירידה מהארץ או את המרד שהיה צריך להיות פה לפני עשר שנים.
תגובות
למרות שזה אסור על פי חוק, נראה לי שהפיכה אזרחית היא הפתרון.
מהפכה היא תמיד אסורה, זה חלק מהעניין.
אבל זה עבד בצרפת וארה"ב נולדה מתוך מרד
אולי גם פה צריך.
מה שכן, זה אומר שאתה ואני נהייה חייבים להחזיק נשק.
או לדבר ממש טוב בזמן שמורטישיה תעשה שימוש בנשק שהיא אוגרת
לא, אני מדבר על הפיכה אזרחית, לא צבאית.
הפקעה של הצבא מכוחותיו; אותו גוף שאמור להגן עלינו עובד נגדנו, הוא בעצם כמו AIDS.
אני חושש שהבעיה היא בקריאה בין השורות, או מה שסביר יותר להניח באי קריאת הספר.
נכון. אבל אז אני כבר מבקש ממנו גם שיקרא את הספר וגם שיהיה אינטילגנטי ואני לא בטוח שזו דרישה צודקת.
יהונתן – ואיך נעשה את זה?
הפגנות ??? זה עבד טוב למורים …:)
לדעתי הקונספט של ההצעה לגיטימית ונכונה. אדם שלא מקיים את חובותיו (מבחירה לא בגלל מוגבלות) אינו רשאי לקבל זכויות.
לגבי ההצעה עצמה לא קראתי אותה והיא לא ממש מעניינת אותי מהסיבה שיש המון דברים שמתנהלים בצורה רקובה.
אם הצבא בוחר לשחרר אנשים שלא רוצים לשרת (מבחירה ולא בגלל מוגבלות) זה עקום ואז זאת הבעיה של הצבא לא של מי ששיחררו אותו. אם הצבא בוחר להכריז על אותו אדם כעריק זה לגיטימי ולכלא.
יש פה שתי נקודות :
1.מי שלא מקיים חובות לא צריך לקבל זכויות וזה נקודה לגיטימית.
2.התנהלות הצבא לגבי המשתמטים.
כל עוד שני הדברים מעורבבים אחד בשני הדיון הזה לא יוביל לשום מקום.
ולפני ששופטים אותי , אני נתתי 4 שנים מחיי למדינה תמורת כלום.לא כסף ולא מעמד.התחלתי את החיים הבוגרים שלי 4 שנים מאוחר יותר ואני לא חושב שהתגמול על כך הוא שאני אוכל להצביע פעם ב 4..סליחה 3…סליחה שנה וחצי בבחירות. גם ככה אין במי לבחור זה לא שמה שנעשה בכלפיות ישנה משהו.
הקונספט לא יכול להיות לגיטימי במשטר דמוקרטי.
אין פה עניין של דיון או ויכוח. הרעיון פוגע בערך דמוקרטיה.
פעם, בפורומים של משחקי תפקידים הדיונים היו מגיעים למצב בו אנשים שהבינו שהם לא הולכים לשכנע אף אחד בכך שהם צודקים היו סוגרים את הדיון ב"זו ההגדרה שלך אבל ככה אני לא מגדיר את זה".
לכל מילה יש הגדרה מסוימת. דמוקרטיה לא אומרת "זה וזה" או "זה או זה" היא אומרת דבר אחד בלבד וזה שיוויון מלא.
נכון שברמה התאורטית יש חובות וזכויות לכל אזרח אבל המשתמטים לא משתמטים להם על פי רצונם בלבד.
הם מבקשים להשתחרר, הצבא משחרר אותם.
או לדוגמה אחרת: אני מבקש ממך כסף, מציק לך, מנג'ס לך, בוכה לך ואתה נותן לי.
אתה לא יכול ללכת עכשיו למשטרה ולהגיד ששדדו אותך גם אם רגשית זה מה שקרה ואתה עכשיו בלי כסף.
אדם שלא רוצה להיות בצבא למרות שהוא גויס נקרא עריק ואז זורקים אותו לכלא ונחש מה, גם שם יש לו זכויות ביניהן הזכות להצביע.
אם הם רוצים להעביר את החוק הזה ידאגו למצוא פיתרון לכל מי שבוחר לרדת מהמדינה שתהפוך להיות מדינה לא דמוקרטית.
אין כל קשר לדמוקרטיה.
דמוקרטיה היא שלטון העם.
ההחלטה הזאת אם תתקבל ואם הבנתי מה שהבנתי היא פשוט אומרת שאם אתה לא משרת בצבא העם אתה לא חלק מהעם ועל כן לא יכול להצביע.
אין פה פגיעה בדמוקרטיה. זה משהו הרבה יותר עמוק
תודה על הפוסט זיו (ועל הקישור ליהונתן, היה מעניין לקרוא).
MichaelD – כתבת ש "לדעתי הקונספט של ההצעה לגיטימית ונכונה. אדם שלא מקיים את חובותיו (מבחירה לא בגלל מוגבלות) אינו רשאי לקבל זכויות."
כמה שאלות לגבי המפשט:
מהן החובות הללו ?
מי רשאי להגדיר אותן ?
מי רשאי לאכוף אותן ?
מי הגדיר אותן במקור ?
איזה מנגנונים ממשלתיים אחראיים לעדכן את ההגדרות והאכיפות של החובות הללו ?
מי מפקח על המנגנונים הללו ?
מהי מידת האמון שאתה רוכש להם ?
האם העיקרון שאתה מאמין בו עולה על תופעות הלוואי של ניוון במערכות הללו ?
מהן ההשלכות למדינה, לחיות במקום שבו מנגנונים מהסוג שיש לנו מקבלים את הלגיטימציה לאכוף סוג כזה של חובות ?
מה ההשפעה של חובות כאלו עלינו כמדינה אזרחית ?
אילו זכויות מחוברות לאיזה חובות ?
מי רשאי לבצע את החיבור ?
האם אדם שמתכנן לאנוס ילדה, איבד את הזכות שלו לחיים ?
האם הוא איבד את הזכות שלו לחוק ומשפט במקום ללינץ' ציבורי שמבצעים בערוץ 10 ?
האם "משתמט" מאבד את הזכות שלו להיקרא אזרח ?
מי מקבלים את ההחלטה הזו ?
אילו אנשים סביבך תומכים ומסרבים להחלטות הללו ?
למה אתה חושב שהאנשים שמסרבים למהלך בין צבא-אזרח מסרבים לו ?
מי המציא לדעתך את החיבור הזה ?
האם אתה חושב שזה חיבור מתבקש מציאות ?
האם זה חיבור שמתרחש בכל מדינה ?
מה במדינה שלנו "מחייב" חיבור כזה לדעתך ?
האם אתה רוצה שהבת שלך תגדל במדינה שאנחנו נהפכים להיות ?
ד"ר תימור מלמד פחד להפר את הצווים של המדינה במה שנוגע למהלכי ההפרטה בהשכלה הגבוה. והתעורר לגלות שמפחיד אותו יותר לתת את הדין וחשבון לילדים שלו אחרי שכבר יהיה מאוחר מידי. ראה כאן:
http://www.publiceducation.org.il/?p=52
לקחת חלק בדיון על "מהו אזרח" מבלי לבחון את נקודות המוצא שלך, ולבחור אותן היטב – עלול לעצב את העולם שבו הילדים שלנו (ושל אהובנו) עתידים לגדול.
דעתי, הצנועה, בנושא – היא שכשם שאין לחבר בין דת למדינה, כך גם אין לחבר בין צבא למדינה. מהסיבה הפשוטה שחיבורים כאלו, סופם לצמצם את היכולת שלנו, כמדינה ואזרחים, לפלורליזם כלפי האחר והשונה מאיתנו.
בין אם הצבא הוא חלק ממערכת המוסרית שלי ובין אם לאו, השאלה היא האם אני מעוניין לחיות במדינה/תרבות שמחברת בין מדינה-צבא, והתשובה האישית שלי לכך היא שלא.
התוצאה של חיבור כזה, בעיני, הוא החפפה של המדינה שלנו למערכת חשיבה צבאית שהיא חד משמעית ובפירוש לא המערכת החשיבתית שהייתי רוצה שתוביל את המהלכים שלי כחלק מהמון.
אני חושב שאעצור כאן. (ואזכיר לך זיו – להתקין subscribe to comments !!).
ידעתי ששכחתי תוסף כלשהו.
הולך לחפש.
אני שמחה לראות שהפוליטיקאים שלנו מעריכים סופרים טובים במידה מספקת בכדי לתכנן לכבודם מחוות כאלה .
LOL
זה היה טוב הלה
הנה זיו, תתקין אותו מפה:
http://txfx.net/code/wordpress/subscribe-to-comments/
ובשביל התקנה מהירה של תוספים, תתקין את זה:
http://anirudhsanjeev.org/projects/oneclick/
וואו… אני מרייר פה על התוסף הזה של oneclick.
הכל מותקן. נסו ודווחו על בעיות
פרסם תגובה