הבחור הנחמד הזה קישר אל הפוסט הקודם בו אחת הנקודות (אך לא העיקר) היה השוואתי האישית לנאצים.
כאשר כתבתי את מה שכתבתי נחשתי שקוראי הבלוג שלי ומי שמכיר אותי לא יצטמררו יותר מידי ממה שכתבתי כי הם מכירים אותי. בו בזמן ידעתי שאני באינטרנט הזה שחייבים לצנזר (ותודה לחרדים מסוימים שחרדים לשלומי ושלום ילדי ומוכנים לעשת את המעשה האמיץ ולסגור את הכלי המחולל הזה) ולכן יהיו מי שיתלהבו להתרכז רק בעובדה שכתבתי שאי נאצי.
אם תקראו את התגובות אל אותו איש תגלו משהו נחמד:
החילוניים (אנחנו) מפחדים לחופש שלנו רק כי אנחנו לא מבינים את העושר של העולם החרדי.
האם זה אומר שלחילוניים אין עולם עשיר?
האם זה אומר שאם אני מאמין באלוהים אבל לא מוכן לסגור את העסק שלי בשבת אז אני עשיר פחות?
האם יכול להיות שאנחנו לא בסדר כי אנחנו לא מקבלים את האמונה שלהם כשאנחנו משאירים עסקים פתוחים, אבל הם בסדר גמור כשהם רוצים לפגוע לנו בדרך החיים?
בעקבות כתבה שכתבתי על הבונים החופשיים קבלתי אימיילים ממספר אנשים ששאלו למה אני בונה חופשי אם הדת היהודית כל כך הרבה יותר טובה.
היהירות הזו ששלנו יותר טוב מובנת לי אבל מתסכלת אותי.
התשובה שנתתי שהבנייה החופשית מושטטת על ערכים יהודיים ויש בה הרבה מאוד אנשים דתיים לא השפיע על אותם אנשים שכתבו לי ואחרי הפעם השלישית שהסברתי שקראתי את כתבי הקודש והבנייה אינה מאמינה בריבוי אלים אלא להיפך – דורשת מאדם להאמין בכוח עליון אחד – הפסקתי להגיב.
אז אם אני מסכם את הענין:
החילונים לא בסדר כנראה לא משנה מה הם יעשו
החרדים בסדר, אנחנו פשוט לא מבינים אותם ועדיף שנעשה מה שהם אומרים ולא נשאל שאלות.
הבנתי נכון?
תגובות
זה מובן מאליו שאם תזכיר נאצים בפוסט אנשים יזדעזעו. אתה נהנה מזה, לא?
זה גם מובן מאליו שכשאדם קורא רק פוסט אחד שלך, הוא לא יבין את המכלול של כל מה שאתה, ופוסט אחד שלך לא מהווה ייצוג טוב של מה שאתה.
זה בסדר מצדי שהחרדים יחשבו שאני טועה. אחרי הכול, גם אני חושבת שהם טועים. הוגן.
בקיצור, לא תצליח בוויכוח – קצר או ארוך ככל שיהיה – להגיע לעמק השווה עם אנשים שהאקסיומות הבסיסיות שעליהן הם מבססים את כל מערך האמונות שלהם שונה מהאקסיומות הבסיסיות שלך. אתה יכול ליהנות מהוויכוח, אבל אל תצפה שהוא יגיע לשום מקום. בסופו של דבר, כדי לשמור על זכויותיך, הדרך אינה לשכנע את אלה שאמונותיהם שונות משלך. הדרך היא להבהיר להם – ולכל העולם – שלא תוותר על זכויותיך. לעמוד על כך באמצעים כלכליים, פוליטיים, מחאתיים וכל אמצעי אחר שעומד לרשותך. זכויות הן לא דבר שמקבלים מאחרים, זכויות הן דבר שאתה דואג לעמוד עליו בעצמך. זה נכון בכל מאבק חברתי אי פעם, מהשחורים בארה"ב, דרך המאבק הפמיניסטי, ועד המאבק על חירויות האזרח בארץ.
החרדים מבינים את זה ונוהגים בהתאם – הם עומדים על מה שהם מאמינים בו בכל דרך שעומדת לרשותם. ומה איתנו?
אכן קישרתי לפוסט שלך, ואכן ההתבטאות שאומרת שאתה מבין למה צריך להרוג מישהו בגלל נושא מסוים הקפיצה אותי.
לא ניסיתי לגלות הבנה כלפי עמדתם של החרדים. אני גם לא כל כך מסכים עם חלק מהמגיבים.
מה שכן, מעבר לנושא ההבנה לרצח יהודים שגילית, אני התייחסתי לעניין אחר, והוא היכולת לחיות יחד. גם כשלא אוהבים את מה שהשני עושה. אני מסכים שזה קשה.
לגופו של עניין, לומר שאתה חושב שכולם צריכים ללכת ולקנות ברשת שהחרדים רוצים ללחוץ עליה שתסגור את החנויות בשבת זה בסדר. לומר שחרם צרכנים בגלל נושא ערכי זה לא נכון בעיני. אם הייתי מחרים רשת שמוכרת פרוות של בעלי חיים היה זה מקובל יותר?
אבל עדיין, גופו של העניין הוא לא העניין בעיני, אלא היכולת לחיות יחד למרות אי ההסכמות הרבות (ואני חושב שאתה לא נחשף אפילו לחלק קטן מהמקרים בהם הדתיים מרגישים שרומסים את זכויותיהם).
בוג'י – כמובן שאני נהנה מזה, לכן לא התנצלתי או מחקתי דברים. אני גם לא מתכוון לעשות את זה אבל את יודעת את זה כי את מכירה אותי
גם ברור לי שאנשים לא יבינו אותי מפוסט אחד. אני לא יכול לכתוב בלוג בו כל פוסט יהיה הצגה מוחלת של מי שאני.
(לא יודע למה הפתיחה הארוכה הזו. אה כן, רק כדי להדגיש שאת צוקדת וזה חשוב)
באחת התוכניות שלנו אמרנו שאנחנו לא כועסים על ש"ס בגלל שהם עושים את מה שהם מאמינים בו, להיפך אנחנו חושבים שזה נהדר שיש מנהיגים שממש עושים מה שהמצביעים שלהם מבקשים מהם. רק חבל שהמנהיגים "שלנו" עסוקים גם הם בלרצות את החרדים ולא לעשות את מה שאנחנו דורשים מהם.
מה נותר לנו לעשות? כמו שאמרת, להלחם על מה שאנחנו מאמינים בו ולא לוותר.
ישי – ברוכים הבאים בצל קורתי. לא חשבתי שאתה מסכים איתם, כתבתי שהתגובות היו אלייך לא שלך. מצאתי את הבלוג שלך למפתיע (ואף כתבתי שאתה נחמד ממש בתחילת הפוסט הזה).
אני בעד לחיות יחד. כמו שציינתי בפוסט הקודם, ובניגוד לרוב הקוראים פה, אני מאמין באלוהים אני אוהב את הדת שלנו אבל אני לא סובל את מה שעושים האנשים שכביכול לוקחים על עצמם את ייצוג הדת.
לחיות יחד זה בסדר אבל מה זה אומר?
אם יש חנות הפתוחה בשבת, מדוע שזה יפריע לציבור הדתי שלא אמור לקנות שם. האזורים הסגורים (קרי בני ברק ודומיו) סגורים ומסוגרים, יש ערים מסוימות שלמרות שחילוניים משלמים את אותו סכום ארנונה ואולי יותר מאחיהם החרדים, הם עדיין לא יוכלו לנסוע ברחובות מסוימים עם כניסת השבת.
יוצא מזה ש"החיים יחד" נוחים יותר לחרדי מאשר לחילוני שכן נראה שהחילוני כל הזמן מפריע לחרדי ולא להיפך.
הייתי שמח דווקא אם היית מציין מקומות בהם רומסים לאדם הדתי את זכויותיו זה היה מאפשר דיון חכם יותר מאשר כזה בו הקלפים מוצמדים לחזה שלך (ואני לא אומר שאתה עושה את זה בכוונה).
לעניין החרם – הבעיה שלי אינה בעובדה שקבוצת מנהיגים דתיים קוראת לציבור שלה להחרים. אני אלחם בזה חזרה בכך שאדאג לרכוש רק שם. הבעיה שלי היא שהחוק מצדד בדתיים, כונס את בעלי העסקים האלו ויש סיכוי טוב שכמו כל דבר אחר שנעשה בשם הדת גם את החנויות האלו יצליחו אותם מנהיגים לסגור בגלל לחץ פוליטי.
לא מבין איך דוגמת הפרוות רלוונטית, באחד יש מוות אמיתי של יצורים חיים, בשני יש פגיעה ברגשות. כל עוד הם חיים אני יכול לדבר על הרגשות האלו בעוד שאחרי המוות אין יותר מידי מה לעשות.
פרסם תגובה