image by practicalowl under CC
מאחר ואני עומד לכתוב כאן את כל התהליכים שאני עובר חשבתי שצריך להבין את נקודת הפתיחה.
יש סיכוי שזה יהיה אחד מהפוסטים הפתוחים ביותר שכתבתי עד עכשיו בנוגע לדברים שמתנהלים לי בחיים.
אני אבא לילדה בת שנתיים שבקושי יושנת. אני מדגיש את זה כי יש פה אתגר אמיתי. גם מורטישיה (הכינוי של אשתי למי שפה לראשונה) וגם אני עובדים הרבה ואין לנו את הזמן שלנו לגמרי כמו שאחרים מספרים לנו. אמילי הקטנה הולכת לישון מאוחר ואם היא הולכת לישון מוקדם זה רק בגלל שהיא צוברת כוח (מתחמשת מורטישיה אומרת) כדי להעיר אותנו כמה שעות לאחר מכן. בממוצע היא ישנה 4 שעות בלילה (היא זה אמילי, למרות שזה אומר שגם מורטישיה).
בנוסף לאמילי הקטנה יש את הזמן שאני רוצה להיות בו עם מורטישיה. זה יוצא בערך כמה שעות בלילה של שישי ובדרך כלל את שבת, למרות שלפעמים לוקחים לנו את הזמן הזה עם כל מיני אירועים. זו הסיבה שאנחנו לא קוראים חברים כי למרות שאנחנו רוצים לראות אותם, אנחנו בקושי רואים אחד את השני.
מורטישיה עובדה כמאלפת (אני מאוד גאה בה) ויש לה אתר עם פרויקט מיוחד של כלבים מפורסמים (כן אני מודע לכך שאם תכנסו לשם תדעו את השם שלה).
בנוסף היא עובדת במרפאה וטרינרית ודי מנהלת את המרפאה שם.
יש לי שתי עבודות. הראשונה היא בפיתוח משחקים בחברה חדשה שהקמנו. אני אומר הקמנו כאשר המבנה שלה לא שייך לי. המנכ"ל הקים צוות לפני כמה שנים שכלל חבר טוב שהביא אותי לצוות. פתחנו משחק חדש שעד כה לא דברנו עליו הרבה, אבל עכשיו התחלנו לחשוף אותו. בכלל המצב המטופש של המשק מצאנו את עצמינו בבעיה כספית. הגיוס שלנו התחיל חודש לפני הנפילה וכל מי שהתעניין פתאום קפא וביקש שנחזור מאוחר יותר.
לאור העובדה הזו עשינו כמה שינויים ואנשים נאלצו לעזוב מה שהשאיר המון עבודה שיש לעשות וכדי להוסיף לאתגר המשכורות נחתכו באופן משמעותי. נכון לרגע זה כל אחד מאתנו היה מרוויח יותר ממק-דיוויד לו היה משקיע את אותן השעות.
בעבודה יש את המשך פיתוח המשחק, בנייה של תוכן, איתור של אומנים לציור ועכשיו פרויקט צד שלי שקשור לצד החברתי שאנחנו מנסים לקדם בסוג המשחק הזה. אנחנו בונים אתר ייעודי, אבל בינתיים אני כותב באתר שלי ברשימות את הפוסטים שקשורים לעניין.
בעבודה גם נפתחה הזדמנות מעניינת של פיתוח משחקים עבור… משהו אחר. כן זה מעצבן שאני לא יכול לדבר על זה, אבל בגדול זה אומר שתהייה עובד עבודה שצרה להעשות.
מאחר והעבודה הזו לא מספיקה אני גם כותב במאקו (אני מעלה לפה מידי פעם קישורים לכתבות שלי שם אז אני מניח שרוב הקוראים פה יודעים את זה). שם אני כותב בערך 15 כתבות לחודש בתחומי טכנולוגיה אבל גם דברים כמו כתבות על רוצחים סדרתיים, התייעלות, אתיקה באימייל ועוד. המשכורת עדיין לא מספיקה (וגם שם היו צמצומים) ולכן אני גם נותן הרצאות מידי פעם כשאני יכול.
הרצאות הן תחום שמעניין אותי ויש לי קורס אחד שאני מפתח ועוד כמה רעיונות לפיתוח ואני צריך להחליט מה הדבר שהכי נכון להתחיל איתו ואז להחשוב איך אני בכלל מפתח את זה.
מתי אני בכלל יכול לתת סדנה? יש לי חצי יום פנוי בשבוע שאני יכול להקדיש לתת שיעור. כן, זה יסתום לי את הכל אבל זה חשוב מספיק.
בנוסף לעבודה יש את הפרוייקטים האישיים שלי שעד עכשיו כתבתי עליהם בגדול.
יש ספר ילדים שאני כותב בהשראת רעיון שדוד שלי חשב עליו. ויש לי רעיונות לעוד ארבעה ספרים שאני רוצה לפתח והתחלתי לבנות אותם ברמה כזו או אחרת. אליהם אפשר להוסיף את הפודקאסטים שלנו, האחד על מק והשני הוא הפודקאסט הותיק שלנו (והותיק בארץ) מופע השוליים של קיטרו.
את מופע השוליים עצרנו קצת כי אנחנו לא מצליחים למצוא זמן להקלטה. מופע המק מתקדם יפה ומאחר ואני לא מרגיש מספיק עסוק יש לי סקירות תוכנה קבועות שאני מעלה לשם (שזה אומר זמן לעבוד עם תוכנה ואז לכתוב עליה. למעשה זה גם אומר שאני מאתר תוכנות, יוצר קשר עם מפתחים, דואג להשיג רישיונות חינם למאזינים שלנו, דואג לחלק את הרישיונות ולכתוב אימיילים וזה די הרבה עבודה) ואני רוצה להוסיף כמה כלים לשם שיעזור לקהילה לצמוח.
אז אלו הדברים שאני עושה וצריך לעשות ואני נמצא עכשיו בשלב של החלטות, דברים שצריך לעשות, אחרים שצריך לדחות באופן מודע (בניגוד ללדחות ולא לחשוב עליהם ולהיות מופתעים שהם לא מתרחשים).
אני מרמה כי כבר עברתי את תהליך המחשבה והגעתי להחלטות ולכן בפוסט הבא אני אדבר על התהליך שעברתי ועל ההחלטות שקבלתי ולאחר מכן הפוסטים הבאים יתעסקו ביישום של הדברים.
לגבי הפוסט הקודם על הליכה, הפסקת האכילה אחרי 8 וכ"ו. אלו גם החלטות שבחרתי לעשות וגם הן אתגר לא קטן וגם עליהם אכתוב פה.
אני חושב לצאת להליכה גם הלילה. מצד אחד זה טוב שיש לי מרץ, מצד שני אני תוהה אם לא לבנות את הדחף לצאת וללכת מחר רק כדי לא לשרוף את ההתלהבות.
דיווחים בהמשך.
תגובות
אם כבר מדברים על המשחק, אני מחכה להזמנה להיות שפן נסיוניות (-:
בהצלחה עם אמילי ועם כל פרויקט השינוי.
רק אל תשרוף את עצמך. אתה – תמיד – עושה יותר מדי. שניכם, למעשה.
וחוץ מזה אתם צריכים להשאיר קצת מכם לאנשים אוהבים אתכם. [רמז!]
ההדגמה נראית מגניבה (והמוזיקה נהדרת). מקווה שתמצאו מימון בקרוב.
הכי חשוב מהניסיון (הבאמת מצומצם בשנים ) שלי זה להשאיר קצת זמן לעצמך, ולא לרוקן את כל האנרגיה,
לעשות יותר מדי במשך חודש ואחרי זה לא ליהיות מסוגל לבצע כלום.
שמור על עצמך הא?
פרסם תגובה