אין ספק, אחרי צפייה בשבעת הפרקים הראשונים של הדוקטור החדש, שסטיבן מופט מציג לנו דוקטור הרבה יותר אנושי, והרבה יותר אפל.
במהלך כל הפרקים האחרונים ראינו את הדוקטור, לא פעם, עומד חסר אונים או מבולבל. בעוד שאפשר לטעון שהרגנרציה מבלבלת את הדוקטור הרי שהיא אמורה לעשות את זה בפרקים הראשונים ולא לכל אורך הסדרה. אנחנו נמצאים בפרק 7 והפעם לא רק שהדוקטור באמת מצטייר כחסר אונים אלא ששם הפרק מעניק את כל הכוח ושם דגש מלא על איימי.
אחרי הצפייה בפרק הזה התחלתי לתהות; מופט מכיר את הדמות והכותבים שעובדים איתו הם לא ערמה של בוגרי בית ספר שחפשו עבודה. אז אם הדוקטור לא מתנהג בצורה מוזרה בגלל "כשל" של הכותבים הרי שהמסקנה האחרת היא שמופט מכוון אותנו למקום חדש. אם לשפוט את מופט על פי הפרקים שאנחנו מכירים מהעונות הקודמות הוא אוהב לשים את הדוקטור במצבים מאוד לא נעימים, כמעט חסרי אונים. Silence in the Library אפשר לדוקטור להציג את הידע ואת התושייה הרבה שלו ובאותו הזמן הציגה לנו את ריבר סונג שידעה על הדוקטור הרבה מאוד דברים שהוא לא ידע על עצמו, כל שכן עליה ועל מערכת היחסים שלהם. ב-Blink הדוקטור מצא את עצמו תקוע ונאלץ לעזור בעקיפין לאנשים. שוב – הוא רב תושייה אבל חסר אונים.
גם בסדרה הנוכחית הדוקטור מצליח לצאת ממצבים, כי הוא הדוקטור והוא יכול לעשות דברים שאף אחד אחר לא עושה, אבל הוא משאיר תחושה ברורה מאוד של בלבול, של חוסר אונים, של פחד מבחירות. האחרון נובע כמובן מהמקום אליו הבחירות שלו הביאו אותו בפעם האחרונה אבל נדמה לי שזה הרבה יותר עמוק מזה. אין לי ספק שמופט מתייחס להתפתחות של הדוקטור לאורך העונות שהוא ינהל ולא רק לעונה הזו. הוא עומד לתת לסיפור להחשף טיפין טיפין עד שהוא יביא את הדוקטור למקום שהוא רוצה לראות אותו.
אם האמירה של סונג הייתה נכונה, הדוקטור – בשלב בו סונג והוא הופכים לזוג – עומד להפוך להיות הרבה יותר רב עוצמה והרבה יותר מסוכן ממה שהכרנו עד היום ונראה שכדי להגיע לשם מופט הולך לענות אותו עוד הרבה.
(אגב, נראה שאינטרנט אוהב כל כל את טננט בתור הדוקטור, עד שהוא מציג רק אותו בשלושת העמודים הראשונים של חיפוש התמונות).
תגובות
אני חייבת לציין שממש לא אהבתי את הפרק הזה. למעט העובדה שמצחיק לראות זקנים עם הליכונים בתור דמויות מאיימות ומרושעות, הפרק הזה לא עשה לי כלום. להפך, אפילו, ישבתי לראות אותו עם חברה, ושתינו השתעממנו קשות.
ומצד שני, אני קוראת במקומות אחרים אנשים שהתפעלו מהפרק ומהתחכום שבו. אז או שהם פוצים פלצנים, או שאני דפוקה בראש.
אני בעד האפשרות הראשונה.
אהבתי את הפרק אז לא יכול להיות שזו האופציה הראשונה (למרות שאת תמיד צודקת).
יש סיכוי שיש אופציה שלישית שאומרת שהפרק הטעים לטעם מסוים. בכל מקרה הטענות שלי לא נובעות מאיכות הפרק אלא מההתנהגות של הדוקטור עד כה.
אני חושב שאתה מפחית מערכה של מערכת היחסים שלו עם איימי בהקשר של האפלוליות והבלבול שלו. אני חושב שיש כאן קריצות מאוד בוטות ללוליטה, והדוקטור הוא האמברט האמברט, אז כמו האמברט, הוא קצת נוירוטי, קצת מבולבל, וקצת בורח מעצמו, אבל באותו הזמן גם משקיע מאמצים רבים בלהמשיך ולנסות לממש את הפנטזיות שלו.
אה, וגם, אקלסטון היה הדוקטור הכי טוב אי פעם. חבל שהוא שרד רק עונה בודדת…
אני לוקח את אקלסטון בכל יום בשבוע. הוא הדוקטור הכי שווה ביקום.
פרסם תגובה