אז.
לפני שנה בערך פנה אלי חבר ואמר לי שאני חייב להתחיל לעשות סרטים ביוטיוב. הוא הסביר לי בצורה מפורטת למה אני מתאים לזה אבל לא היה לי זמן או רצון להכנס להפקה של וידאו. באותה התקופה היו לי כמה פודקאסטים והרבה עבודה ולא רציתי לייצר עוד תוכן שלא רק שלא יכניס לי כסף אלא יעלה לי כסף. אבל, לפני כ-80 או 90 ימים (ואני יודע את זה כי אני מוציא בערך תוכנית ליום ויצאו כבר 79 כאלו) החלטתי לעשות את הצעד ולהרים ערוץ יוטיוב.
אחד מהשיקולים היו הכלי המיידי לצילום: אייפון 4 עם מצלמה קדמית. זה אומר שאני לא זקוק למצלמה אחרת ואני יכול לצלם מתי שמתחשק לי. בתחילת הדרך גם לא טרחתי לערוך כלום כמעט, פשוט צלמתי והעליתי ליוטיוב ישירות מהמכשיר.
אבל יש משהו מפתה בעבודה עם יוטיוב, זאת למרות שהערוץ רק מתחיל ולא צבר המון צופים. משהו בעמידה מול המצלמה ושפיכת המחשבות או יצירת התוכן בצורה הזו מרגש אותי. אז לא עבר הרבה זמן והתחלתי להעלות את הסרטונים אחרי שהעברתי אותם עריכה קלה. הוספתי פתיח שיצר לי אורן אובסטבלום ורצתי עם זה.
שתי נסיעות לחו"ל הביאו אותי לצלם הרבה תוכניות וחומרים שידעתי שאני עומד לערוך כשאחזור. אז למדתי איך לערוך טוב יותר ואני מודה שיש בי רעב לצלם באיכות גבוהה יותר ולעשות שימוש בכלים מתקדמים. אבל זה גם המקום בו אני עוצר את עצמי. אני עושה את הערוץ הזה כי יש לי זמן קצר יחסית. אין לי פודקאסטים ואני יכול לצלם ולערוך את התוכנית בתוך קבע שעה בערך. מה שאני כן עושה זה לשכלל את ההגשה ואת התכנים.
יצרתי לו"ז של תוכניות והשבוע היה הפיילוט. כל יום עולה תוכנית בנושא אחר. כל הנושאים הם נושאים שמעניינים אותי כמובן. זה מתחיל מסקירות טכנולוגיות ונגמר בבישול.
אם הייתי בארה"ב, כנראה שהייתי עושה ערוץ נפרד לדברים האישיים אבל אין פה מספיק אנשים שירשמו כדי להצדיק שני ערוצים.
בכל מקרה, אלו היו כמה מחשבות שרציתי לזרוק איפשהו והאמת היא שהתגעגעתי לכתיבה בבלוג.
עד הפעם הבאה.
ולמי שמתחשק – סרטון הבישול האחרון
פרסם תגובה